הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי

פסק דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

זוהי תביעת שיבוב להחזר תגמולי הביטוח ששילמה התובעת (להלן: "המבטחת") למבוטחת, הגב' מריסאת פאוזיה (להלן: "המבוטחת ו/או הנהגת ו/או הגב' מריסאת"), בגין אירוע מיום 12.4.12 שעה 15.00 שארע בישוב רמות נפתלי (להלן: "התאונה"), עת נפגע רכב המבוטחת מסוג מאזדה מ.ר. 35-675-62 (להלן: "הרכב הנפגע") על ידי סוס שבבעלות ו/או בשליטת הנתבע.

לדברי המבטחת, התאונה קרתה עת נסעה המבוטחת ברכב הנפגע והבחינה במספר סוסים דוהרים בכביש לעבר רכבה, עקב כך עצרה את הרכב עצירה מוחלטת, ואז אחד הסוסים התקרב לעברה, השתולל ופגע בחלקו הקדמי של הרכב הנפגע, כתוצאה מכך, ניזוק הרכב המבוטח בחלקו הקדמי נזקים כבדים. לדברי המבטחת, לאחר קרות התאונה, הודה הנתבע באשמתו לקרות הנזק, מסר את פרטיו וטען שיישא בהוצאות.

המבטחת טוענת כי, יש להחיל בנסיבות העניין את הכלל "הדבר מדבר בעדו" שכן, אינה יודעת ואינה יכולה לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו לתאונה, וכי התאונה נגרמה על ידי נכס שלנתבע שליטה מלאה עליו, וכי אירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר שנקט זהירות כאמור, ולכן מוטלת על הנתבע החובה להוכיח כי לא הייתה התרשלות מצדו. עוד טוענת המבטחת כי, בנסיבות העניין הפר הנתבע חובה חקוקה וכי חובת הראיה לגבי חיה חלה על הנתבע ועליו להוכיח כי לא התרשל.

המבטחת עותרת, אם כן, להחזר תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחת ביום 9.8.12 ע"ס 12,993 ש"ח, לאור חוות דעת השמאי אשר העריך את כלל הנזקים בסך של 14,554 ₪. כמו כן, עותר להחזר הוצאותיה בגין שכ"ט שמאי סך של 400 ש"ח.

בכתב ההגנה טוען הנתבע כי, דין התביעה להידחות מהטעם שהיתקלות המתוארת בכתב התביעה ארעה עם רכב אחר מסוג מזדה לנטיס שמספר הרישוי שלו אינו תואם לזה הנטען בכתב התביעה. על פי גרסת הנתבע, לאחר שהגיע לזירת התאונה, הציע לנהגת הרכב הנפגע, הגב' מריסאת, להחליף עמה פרטים, אלא שזו עמדה בסירובה, לאחר שנכחה כי הפגיעה הייתה קלה, והחליטה לתקן את הנזק במוסך של אחיה. לדברי הנתבע, לאור העובדה שהגב' מריסאת כלל לא נפגעה וגם לא הוסב כל נזק לסוסה שנתקלה ברכבה, אין כל קשר בין הנזק שנגרם בפועל לבין הנזק הנטען בכתב התביעה אשר נופח לאין שעור.

נוסף על האמור טוען הנתבע כי, טופס ההודעה שצורף על ידי המבטחת לכתב התביעה אינו חתום על ידי המבוטחת כמתחייב על פי דין ואף נעדר תאריך, משכך אין לו כל ידיעה מתי דיווחה גב' מריסאת על קרות התאונה.

ביום 8.12.13 התקיים בפניי דיון, מטעם התובעת העידה המבוטחת, הגב' מריסאת, אשר נהגה כאמור ברכב הנפגע, ומטעם ההגנה העיד הנתבע בעצמו.

בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בע"פ.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על כלל נספחיהם וכן לאחר שהתרשמתי מעדויותיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה.

ראשית אבהיר כי, זכותה של התובעת להיפרע מהנתבע בשל נזקים, לכאורה, שנגרמו לה מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). על פי סעיף זה, זכאי מבטח, אשר שילם תגמולי ביטוח למבוטח, להיכנס בנעלי המבוטח ולתבוע שיפוי מן המזיק.

השאלות השנויות שבמחלוקת תיק זה הן אלה:

א. האם הרכב הנפגע הוא הוא הרכב שנכח בזירת התאונה? אם כן-

ב. האם הנתבע אחראי לתאונה שארעה?

ג. מהו שיעור הנזק שנגרם לרכב הנפגע?

אשר לשאלה הראשונה, הנתבע העלה כאמור טענה מקדמית לפיה, הרכב הנפגע המתואר בכתב התביעה אינו תואם את הרכב אשר בינו לבין סוסתו ארעה התאונה, אולם לאחר שבחנתי את הראיות לא מצאתי לקבל טענה זו.

חקירתה הנגדית של הגב' מריסאת בנקודה זו צומצמה לשאלה אחת ויחידה והיא- האם יש עוד רכב בבעלותה, לשאלה זו השיבה האחרונה בשלילה. כאשר הנתבע נחקר לעניין זה סיפר שכאשר עיין בחוות הדעת שהוגשה מטעם השמאי נוכח לגלות כי, מדובר ברכב שאינו תואם לרכב עמו ארעה ההיתקלות שכן באותו אירוע היה מעורב, לדבריו, רכב ישן מאוד מסוג אחר (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 29).

לאחר ששקלתי את גרסאות שני הצדדים בנקודה זו, הגעתי למסקנה לפיה גרסת הנתבע אינה סבירה ואינה נתמכת בראיה כלשהי. יצוין כי, הנתבע הגיש, במסגרת הגשת תצהירי העדות הראשית, תצהיר מטעם שכנו אשר מצהיר כי נכח עם הנתבע בזירת התאונה וכן כי מדובר ברכב מדגם שונה, אך לנוכח העובדה שמצהיר זה לא זומן כעד ולא הועמד במבחן החקירה הנגדית, אין לייחס משקל כלשהו לתצהירו.